חֲדָשׁוֹת

21 ביוני, 2023

וושינגטון די.סי. – כפייה כלכלית הפכה לאחד האתגרים הדחופים והגוברים ביותר בזירה הבינלאומית כיום, דבר שהעלה חששות לגבי הנזק הפוטנציאלי לצמיחה הכלכלית העולמית, למערכת הסחר המבוססת על כללים ולביטחון וליציבות הבינלאומית. בעיה זו מחמירה עוד יותר עקב הקושי העומד בפני ממשלות ברחבי העולם, ובמיוחד מדינות קטנות ובינוניות, להגיב ביעילות לצעדים כאלה.

לאור אתגר זה, מכון המדיניות של החברה האסייתית (ASPI) אירח דיון מקוון "התמודדות עם כפייה כלכלית: כלים ואסטרטגיות לפעולה קולקטיבית", ב-28 בפברואר בהנחייתונדי קאטלר, סגן נשיא ASPI; ומציגויקטור צ'ה, סגן נשיא בכיר לענייני אסיה וקוריאה, יו"ר המרכז ללימודים אסטרטגיים ובינלאומיים;מלאני הארט, יועץ בכיר לסין והודו-פסיפיק במשרד תת-מזכיר המדינה לצמיחה כלכלית, אנרגיה וסביבה;Ryuichi Funatsu, מנהל חטיבת מדיניות ביטחון כלכלית במשרד החוץ של יפן; ומריקו טוגאשיעמית מחקר למדיניות ביטחון והגנה יפנית במכון הבינלאומי ללימודים אסטרטגיים.

השאלות הבאות נדונו:

• כיצד מדינות יכולות לעבוד יחד כדי להתמודד עם אתגר הכפייה הכלכלית, וכיצד ניתן ליישם את אסטרטגיית ההרתעה הכלכלית הקולקטיבית בהקשר זה?
• כיצד מדינות יכולות להתגבר על הפחד שלהן מנקמה מצד סין ולעבוד יחד כדי להתגבר על הפחד מפני צעדי הכפייה שלה?
• האם מכסים יכולים להתמודד ביעילות עם כפייה כלכלית, ואילו כלים נוספים זמינים?
• איזה תפקיד יכולים למלא מוסדות בינלאומיים, כגון ארגון הסחר העולמי, ה-OECD וה-G7, במניעה ובטיפול בכפייה כלכלית?
  

  הרתעה כלכלית קולקטיבית

  ויקטור צ'ההכיר בחומרת הנושא ובהשלכותיו המזיקות. הוא אמר, "כפייה כלכלית סינית היא בעיה אמיתית והיא לא רק איום על סדר הסחר הליברלי. זהו איום על הסדר הבינלאומי הליברלי", והוסיף, "הם מאלצים מדינות או לקבל החלטות או לא לקבל החלטות לגבי דברים שאין להם שום קשר לסחר. הם קשורים לדברים כמו דמוקרטיה בהונג קונג, זכויות אדם בשינג'יאנג, מגוון רחב של דברים שונים". בצטטו את פרסומו האחרון בפרשיית חוץבמגזין s, הוא דגל בצורך להרתיע כפייה כזו, והציג את אסטרטגיית "חוסן קולקטיבי", הכוללת הכרה בכך שמדינות רבות הכפופות לכפייה כלכלית של סין גם מייצאות לסין פריטים שבהם היא תלויה מאוד. צ'ה טען כי איום בפעולה קולקטיבית, כגון "סעיף 5 לפעולה כלכלית קולקטיבית", עלול להעלות את העלות ולהרתיע "בריונות כלכלית סינית והפיכת התלות ההדדית לנשק של סין". עם זאת, הוא גם הודה כי ההיתכנות הפוליטית של פעולה כזו תהיה מאתגרת.

  מלאני הארטהיא הסבירה כי תרחישי כפייה כלכלית וסכסוכים צבאיים הם הקשרים שונים, וכפייה כלכלית מתרחשת לעתים קרובות ב"אזור אפור", והוסיפה כי "הם בכוונה לא שקופים. הם בכוונה מוסתרים". בהתחשב בכך שבייג'ינג כמעט ולא מכירה בפומבי בשימוש שלה באמצעי סחר כנשק ובמקום זאת משתמשת בטקטיקות ערפול, היא חזרה והדגישה כי חשוב להביא שקיפות ולחשוף טקטיקות אלו. הארט הדגישה גם כי התרחיש האידיאלי הוא כזה שבו כולם עמידים יותר ויכולים להסתובב לשותפי סחר ושווקים חדשים, מה שהופך את הכפייה הכלכלית ל"לא אירוע".

  מאמצים להתמודדות עם כפייה כלכלית

  מלאני הארטשיתפה את דעתה של ממשלת ארה"ב לפיה וושינגטון רואה בכפייה כלכלית איום על הביטחון הלאומי ועל הסדר המבוסס על כללים. היא הוסיפה כי ארה"ב הגדילה את גיוון שרשרת האספקה ​​ומספקת תמיכה מהירה לבעלות ברית ולשותפות המתמודדות עם כפייה כלכלית, כפי שניתן לראות בסיוע האמריקאי האחרון לליטא. היא ציינה את התמיכה הדו-מפלגתית בקונגרס האמריקאי בטיפול בנושא זה, וקבעה כי מכסים עשויים לא להיות הפתרון הטוב ביותר. הארט הציעה שהגישה האידיאלית תכלול מאמץ מתואם של מדינות שונות, אך התגובה עשויה להשתנות בהתאם לסחורות או לשווקים הספציפיים המעורבים. לכן, טענה כי המיקוד הוא במציאת ההתאמה הטובה ביותר לכל סיטואציה, במקום להסתמך על גישה אחת שמתאימה לכולם.

  מריקו טוגאשידנה בניסיון של יפן עם כפייה כלכלית מצד סין על מינרלים נדירים, וציינה כי יפן הצליחה להפחית את תלותה בסין מ-90 אחוז ל-60 אחוז בתוך כ-10 שנים באמצעות פיתוח טכנולוגי. עם זאת, היא גם הכירה בכך שתלות של 60% עדיין מהווה מכשול ניכר להתגבר עליו. טוגאשי הדגישה את חשיבות הגיוון, התמיכה הפיננסית ושיתוף הידע כדי למנוע כפייה כלכלית. תוך הדגשת המיקוד של יפן בהשגת אוטונומיה אסטרטגית והכרחיותה להגדלת המינוף ולהפחתת התלות במדינות אחרות, היא טענה כי השגת אוטונומיה אסטרטגית מלאה היא בלתי אפשרית עבור אף מדינה, ומחייבת תגובה קולקטיבית, והעירה: "מאמץ ברמת המדינה הוא כמובן חשוב, אך בהתחשב במגבלות, אני חושבת שהשגת אוטונומיה אסטרטגית עם מדינות בעלות דעות דומות היא קריטית."

  התמודדות עם כפייה כלכלית ב-G7

   

  Ryuichi Funatsuשיתף את נקודת המבט של ממשלת יפן, וציין כי הנושא יהיה אחד הסעיפים החשובים שיידונו בפגישת מנהיגי ה-G7, בראשות יפן השנה. פונאטסו ציטט את נוסח ההודעה של מנהיגי ה-G7 בנושא כפייה כלכלית משנת 2022, "נגביר את ערנותנו לאיומים, כולל כפייה כלכלית, שנועדו לערער את הביטחון והיציבות העולמיים. לשם כך, נמשיך לשיתוף פעולה משופר ונחקור מנגנונים לשיפור ההערכה, המוכנות, ההרתעה והתגובה לסיכונים כאלה, תוך הסתמכות על שיטות עבודה מומלצות לטיפול בחשיפה הן בתוך ה-G7 והן מחוצה לו", ואמר כי יפן תשתמש בניסוח זה כקו מנחה להתקדמות השנה. הוא הזכיר גם את תפקידם של ארגונים בינלאומיים כמו ה-OECD ב"העלאת המודעות הבינלאומית", וציטט את דו"ח ASPI משנת 2021 שכותרתו,תגובה לכפייה מסחרית, אשר הציע כי ה-OECD יפתח רשימה של אמצעי כפייה ויקים מאגר נתונים לשקיפות רבה יותר.

   

  בתגובה למה שחברי הפאנל רוצים לראות כתוצאה מפסגת ה-G7 השנה,ויקטור צ'האמרה, "דיון על אסטרטגיה שמשלימה או משלימה את הפחתת ההשפעה והחוסן, שבחן כיצד חברי ה-G7 יכולים לשתף פעולה מבחינת איתות על צורה כלשהי של הרתעה כלכלית קולקטיבית", על ידי זיהוי התלות הגבוהה של סין במוצרי יוקרה ובמוצרי ביניים אסטרטגיים. מריקו טוגאשי הדהדה כי היא מקווה לראות פיתוח ודיון נוספים בפעולה קולקטיבית, והדגישה את החשיבות של הכרה בהבדלים במבנים הכלכליים והתעשייתיים בין מדינות כדי למצוא בסיס משותף ולוודא את היקף הפשרות שהן מוכנות לעשות.

   

  חברי הפאנל הכירו פה אחד בצורך בפעולה דחופה להתמודדות עם הכפייה הכלכלית בהובלת סין וקראו לתגובה קולקטיבית. הם הציעו מאמץ מתואם בין מדינות הכולל הגברת החוסן וגיוון שרשרת האספקה, קידום שקיפות ובחינת האפשרות של הרתעה כלכלית קולקטיבית. חברי הפאנל הדגישו גם את הצורך בתגובה מותאמת אישית אשר לוקחת בחשבון את הנסיבות הייחודיות של כל סיטואציה, במקום להסתמך על גישה אחידה, והסכימו כי קבוצות בינלאומיות ואזוריות יכולות למלא תפקיד מכריע. במבט קדימה, חברי הפאנל ראו בפסגת ה-G7 הקרובה הזדמנות לבחון עוד אסטרטגיות לתגובה קולקטיבית נגד כפייה כלכלית.